המגירה
עודכן: 9 בפבר׳
שירים מכל התקופות
כל הזכויות שמורות ללירז גרין
התחברתם.ן לטקסט ורוצים או רוצות להלחין? שלחו לי מייל
התרגשתם.ן? התעצבנת.ן? הזדהיתם.ן? גם אשמח לשמוע.
קבלו אותי, היישר מהמגירה, בהכי חשוף שלי.
להסתובב לקיר
להסתובב לקיר
נו, איך לך מה לבכות
להסתובב לקיר
עכשיו כיבוי אורות
להסתובב לקיר
נו כבר, שימי את הראש
להסתובב לקיר
ל'צום עיניים, סופרת עד שלוש
אצבע נפרמת מאצבע
בית ללא הורים
אצבע נפרמת מאצבע
על זה כבר לא מדברים
בבוקר של מחר הכל ישכח
לעומקי זיכרון שיישאר רק שלך
אצבע נפרמת מאצבע
בית ללא הורים
אצבע נפרמת מאצבע
על זה כבר לא מדברים
סנטרל פארק
כל אחד צריך פינה קטנה בסנטרל פארק לשמוע ציפורים ברעש של העיר
כל אחת צריכה ספסל אחד בסנטרל פארק להתבונן בסנאי שאפ׳חד לא מכיר
החברים של ג׳יין כתבו שהיא אהבה לבוא לכאן הקדישו לה ספסל בפינת 76 ג׳יין כבר לא כאן החברים גם עזבו רק שלט קטן זה כל מה שיש
אולי יום אחד גם לי יקדישו ספסל בינתיים אני עדיין במירוץ של העיר אולי סנאי אחד יוצא מן הכלל יספר לכולם על כל מי שהכיר
כל אחד צריך פינה קטנה בסנטרל פארק להניח קצת בצד מקום כה מרכזי
כל אחת צריכה ספסל אחד בסנטרל פארק ליהנות מהלבד לוותר על התזזית
החברים של ג׳יין כתבו שהיא אהבה לבוא לכאן הקדישו לה ספסל בפינת 76 ג׳יין כבר לא כאן החברים גם עזבו רק שלט קטן זה כל מה שיש
בכל פעם
בכל פעם
כמו הפעם ההיא הראשונה על הבמה
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
הלב דפק, כמעט נדם
בכל פעם
כמו הפעם ההיא על המטוס לראשונה
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
הגוף נדרך, הראש נרדם
בכל פעם
כמו הפעם ההיא מול המלכה של הכיתה
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
כולם איתה, אני נגדה
בכל פעם
כמו הפעם ההיא איתך על המיטה
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
אתה רוצה, אני שקטה
מהמרת שהפעם כבר עברתי את הגבול
אבל אומץ לא כבול, אומץ אף פעם לא כבול
מהמרת על עוד קשת שתבוא אחרי מבול
גם כשאין לי כלי קיבול, אומץ אף פעם לא כבול
בכל פעם
גם הפעם מפחדת לשגר
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
ובסוף זה מסתדר
בכל פעם
גם הפעם אין סוהר
פעם, פם, פם, פם, פם, פם
זה אני ולא אחר
הפסד שלך
הפסד שלך
אתה תראה
יום אחד זה כבר יקרה
אתה תשב ואז פתאום
אני אופיע
אתה תשפשף קצת את העיניים
זה ידגדג לך מוכר
מי זאת, מי זאת
תיזכר ואז תגיע לעיקר
זו אני
אני זוהרת
זו הסיבה שלא ראית
אני מסנוורת
אני דוהרת
הפסד שלך שלא חיכית
אז תתקדם
פאק יו, גוד דאם
אין בי טיפה של חרטה
אתה לא שווה
את הדמעות
אני יוצאת מהמיטה
הפסד שלך
אתה רואה
היום הגיע, זה קורה
אתה צופה בי מרחוק
מהיציע
אתה משפשף את העיניים
זה מדגדג לך מוכר
מי זאת, מי
לא עוד אחת , אז עכשיו אתה נזכר
זו אני
אני זוהרת
זו הסיבה שלא ראית
אני מסנוורת
אני דוהרת
הפסד שלך שלא עלית
סו שפית
היא אמרה לו שהיא לא יודעת איך להגיד לו את זה אבל היא בכל זאת תגיד היא לא תוכל לעבוד בשבוע הבא יש לה איזו סדנת התפתחות אישית
והוא אמר לה שנראה מה יהיה ונשקול ונדון וניתן לך תשובה והיא הסתכלה עליו ככה במבט של כל מה שאני צריכה זו רק אהבה
ואני ישבתי שם עם ריבועים של אור ביום אפור ושמעתי את הכל תוך כדי סלט קינואה אדומה ונזכרתי שפעם גם אני לא ידעתי לבחור בין להיות הכל לבין להיות שלמה
והוא הלך אל המטבח והיא המשיכה סתם לבהות ומעבר למשקפי השמש שלה אפשר לראות את הדמעות אז הוא הקשיב לה, והסביר לה גם הבטיח לה תשובה אבל בינתיים היא פה ככה סו שפית של אהבה
ואני ישבתי שם עם ריבועים של אור ביום אפור ושמעתי את הכל תוך כדי סלט קינואה אדומה ונזכרתי שפעם גם אני לא ידעתי לבחור בין להיות הכל לבין להיות שלמה
ההפסקה שלה נגמרת היא לרגע לא עוצרת מסדרת, מבררת היא רוצה להיות אחרת
ואני ישבתי שם עם ריבועים של אור ביום אפור ושמעתי את הכל תוך כדי סלט קינואה אדומה ונזכרתי שפעם גם אני לא ידעתי לבחור בין להיות הכל לבין להיות שלמה
אין כוח צביקה צביקה נסע גם השנה אל התל הוא אף פעם לא עזב אותם שם באמת הוא לקח איתו ספר, מחצלת וצל הוא הרגיש כל כך חי, כששנים הוא כבר מת
צביקה יודע שעד סוף הימים החברים שלו שם ישארו בני עשרים במרחק נגיעה בין עמק להר הוא מחבק את הספר, מחבק ונזכר
לא לפתוח דלתות אי אפשר לדעת איזו בשורה תגיע עכשיו לא לשכוח שמות אי אפשר לגעת בפצע שעוד לא הגליד על פניו
צביקה סגר סופשבוע קרוב צימר, כוס יין, ברדיו נחצ׳ה היימן השמש למעלה התחילה לצרוב אבל צביקה שלנו לוחם מיומן
צביקה יודע שכל עוד יש אור הוא יכול להשאיר חברים מאחור אבל בלילה, בלילה, לפני שנרדם הוא מחבק את הספר ומריח רק דם
לא לפתוח דלתות אי אפשר לדעת איזו בשורה תגיע עכשיו לא לשכוח שמות אי אפשר לגעת בפצע שעוד לא הגליד על פניו
אין כוח צביקה אין כוח יותר הוא רוצה לברוח אבל כל פעם זוכר
לא לפתוח דלתות אי אפשר לדעת איזו בשורה תגיע עכשיו לא לשכוח שמות אי אפשר לגעת בפצע שעוד לא הגליד על פניו
ליל האם
חלומך התערבב בחלומי
חלומי התערבב בשנתך
באת אלי סתורת תלתלים
למיטתי מתהום מיטתך
חולם חסר היה אז בקולך
השארתי לך נקודה בכר
ובאת אל משכבך
הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן
אבל בלילה, ילדתי הקטנה, גם לאמא אין מגן
נוסעת בלי שליטה
בועטת במיטה
נופלת אל תוך כלום
צועקת בטמטום
הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן
אבל בלילה, ילדתי הקטנה, גם לאמא אין מגן
חלומך התערבב בחלומי
חלומי התערב בשנתך
באתי אלייך הלומת ביעותים
לשאוב מכוחך בנחתך
הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן
אבל בלילה, ילדתי הקטנה, צריכה אותך לי כמגן
חופשי
להיות חופשי מעצמי מהשופט שזורם בדמי מהמנהל שסוגר עולמי מהמבקר שאומר מי אני
להיות חופשי מעצמי בלי אולי, בלי אבל, בלי למי בלי מגדר, בלי מגזר, גם בלי שמי מהפחד להיות רק שני
להיות חופשי מעצמי לא כמו אבן שאין לה הופכין לא כמו מי שנכווה ברותחין רק שמיים כחולים ופתוחים
את לא יום
הם רואים את החיוך שלך זורח מבפנים ומרגישים שהתשוקה שבך בוערת כבר שנים
הם ערים סוף סוף לקול כן הוא קורא למרחקים מכל מה שאז אספת נולד שלם מחלקיקים
את לא יום גם לא מבצע את זה כל מה שנוצר את הרוח בהרים להרים רק להרים
את לא יום גם לא שנה את אחת כל כך שונה עם הרוח בהרים להרים לך להרים
איך גדלת כל כך מהר עכשיו רואים על הפנים שעם כל מה שחסר השלמת לאורך השנים
את לומדת לשחרר זה לא שיעור, זה החיים ובכל יום שעובר את מסמנת עוד שיאים
את לא יום גם לא מבצע את זה כל מה שנוצר את הרוח בהרים להרים רק להרים
את לא יום גם לא שנה את אחת כל כך שונה עם הרוח בהרים להרים לך להרים
וכשתלכי היום לישון תראי את כל הכוכבים חיוורים מעבר לחלון כי לידך מסתנוורים
את לא יום גם לא מבצע את זה כל מה שנוצר את הרוח בהרים להרים רק להרים
את לא יום גם לא שנה את אחת כל כך שונה עם הרוח בהרים להרים לך להרים
תירוץ
את התירוץ שלי ואני התירוץ שלך לחשת לי כך תחת חופת שמיים
אני לא חיפשתי תירוצים עייפתי כבר ממירוצים רציתי רק לנוח בקעקוע
את התירוץ שלי ואני התירוץ שלך הבטת בי כך עם רעש בעיניים
אני לא חיפשתי שום תירוץ לא היה לי אז נחוץ רציתי רק לברוח מגעגוע
שנים אחר כך מפרידים אשפה ביחד לכאן זכוכית לכאן נייר לכאן היתר
זה לא שלא רוצים מצאנו תירוצים אחד את השנייה בתוך החדר
מנהטן
את רוצה ללכת ימינה אני רוצה ישר לתחתית את קוראת נו בואי כבר אמא אני יודעת, את עקשנית
מיליון שירים כתבו על מנהטן לקחת אותי איתך למצווה ומי מבין שתינו בעצם בוגרת מספיק לתשובה
עזבי אותי באמא שלך אני רק עוד ילדה שרוצה לצלם עזבי אותי באמא שלך את חלק ממני וכלום לא שלם
את רוצה לחזור כבר הביתה אני רוצה למצוא בניינים את קונה מזכרת לסבתא ואני מזמן בניגוד עניינים
מיליון שירים כתבו על מנהטן שמרת המלצות על פתקית שמרתי עלייך בבטן ואז את יצאת ובכית
עזבי אותי באמא שלך אני רק עוד ילדה שרוצה לצלם עזבי אותי באמא שלך את חלק ממני וכלום לא שלם
את רוצה ללכת קדימה אני אחרייך תמיד את קוראת לי נו איפה את אמא אני יודעת, את העתיד
עולה
יש משהו יפה בהמתנה
שוב לראות את העולם כמו מתמונה
אני עומדת סתם לבד בתחנה
יש לי שיחה בכיס-אני לא עונה
רואה רק פועלים וקצת נמלים
איך גם הם מחפשים עכשיו שבילים
רוצה בלי משפטים, רוצה בלי מילים
כשלא מבקשים הרבה - יותר מגלים
אל תבוא לקחת אותי
אני צריכה קצת זמן עם עצמי
תדאג לילדים, תשים מכונה
אני אחזור כשאהיה מוכנה
אל תבוא לקחת אותי
כל כך הרבה שנים אתה לידי
אתה צריך תשובה, אני שאלה
האוטובוס כבר פה, אז אני עולה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
צריכה סיגריה נהיה לי צפוף
נזכרת איך אתה מחבק כשקפוא
הבוקר שוב התעוררתי הפוך
אני לא שולטת זה,בוער לי בגוף
אל תבוא לקחת אותי
כל כך הרבה שנים אתה לידי
אתה צריך תשובה, אני שאלה
האוטובוס כבר פה, אז אני עולה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
מתי תבוא לקחת אותי
כל כך הרבה שנים אתה לצדי
אתה נותן תשובה ואין שאלה
כשאתה איתי אני רק עולה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
לה לה לה
לה לה לה
עולהההה
ידעתי
לעבור ברחוב הזה
בו לא עברתי שנים
לעצור בסמטה ההיא
של זכרונות ישנים
הריחות של התבשילים
הרעש בשדרה
אוטובוסים וחיילים
חולפים בסערה
ואולי לא הייתי פה
כל כך הרבה שנים
לא יכולתי סתם כך לחזור
בלי לחפש בפנים
ידעתי שזה יקרה
רק לא ידעתי מתי
כלום לא בא לי במקרה
ולא ויתרתי עלי
חיכיתי לזה הרבה
הרבה יותר מידי
ושום דבר לא יכבה
לא ירפה את ידיי
לעמוד במקום הזה
מול אלפי פנסים
אהבה יש בכמויות
אמיצים הם שמנסים
לפעמים זה חוזר כמו הד
הרעש של הרחוב
הוא מכה בי ומהדהד
כשהרע שוב הופך לטוב
ואולי לא הייתי פה
כל כך הרבה שנים
לא יכולתי סתם כך לחזור
בלי לחפש בפנים
ידעתי שזה יקרה
רק לא ידעתי מתי
כלום לא בא לי במקרה
ולא ויתרתי עלי
חיכיתי לזה הרבה
הרבה יותר מידי
ושום דבר לא יכבה
לא ירפה את ידיי
ואולי כמו בסרט
המנצח הוא גיבור
ואולי אני אחרת
לא נופלת שוב לבור
ידעתי שזה יקרה
רק לא ידעתי מתי
כלום לא בא לי במקרה
ולא ויתרתי עלי
חיכיתי לזה הרבה
הרבה יותר מידי
ושום דבר לא יכבה
לא ירפה את ידיי
זה לא נגמר
עד שהחרב לא על הצוואר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
גם אם אמרו לך שכבר מאוחר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
אתה אוהב לשחק
שותה ושותק
'תה חי את הרגע
הרגע חונק
'תה לא יודע מתי
לומר להם די
זורם כמו הוויסקי
כל עוד אתה חי
כי
עד שהחרב לא על הצוואר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
גם אם אמרו לך שכבר מאוחר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
ואז פתאום מעצור
ואין לך פטור
לברוח ממנו
לנדוד כמו שיכור
כולם נדחפים
אל כלוב הקופים
תיקח נשימה
הם כולם שואפים
ש
עד שהחרב לא על הצוואר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
גם אם אומרים לך שכבר מאוחר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
אין לך כוח יותר
אומרים שצריך לשחרר
שום דבר לא קורה במקרה
העתיד כבר הופך להווה
עד שהחרב לא על הצוואר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
גם אם אומרים לך מדי מאוחר
זה לא נגמר, זה לא נגמר
סגנון
אני אוהבת אותי רוקנרול
ככה
עם עיניים מעושנות
רעש באוזניים
ניתוק רגעי
בלי שמיים
אני אוהבת אותי רוקנרול
רוקנרול בשיניים
אתה אוהב אותי ג'אז
אתה אוהב אותי בלוז
אתה אוהב אותי קלאסי
תגיד, אתה אוהב אותי?
אני אוהבת אותי בוסה נובה
ככה
עם דיסוננס במיתרים
אקורדים מלוכלכים
נטולת פזמון
בלי אדמה
אני אוהבת אותי בוסה נובה
בוסה נובה כתומה
אתה אוהב אותי ג'אז
אתה אוהב אותי בלוז
אתה אוהב אותי קלאסי
תגיד, אתה אוהב אותי?
אני אוהבת אותי היפ הופ
ככה
עם שורשים אפריקאים
אנטי ממסדית
מסיבת רחוב
בלי גבולות
אני אוהבת אותי היפ הופ
היפ הופ של טעויות
אתה אוהב אותי ג'אז
אתה אוהב אותי בלוז
אתה אוהב אותי קלאסי
תגיד, אתה אוהב אותי?
אני אוהבת אותי רעש
אתה אוהב אותי שקטה
אתה אוהב אותי בכלל
תגיד לי אתה
אתה אוהב אותי ג'אז
אתה אוהב אותי בלוז
אתה אוהב אותי קלאסי
אני לא שקטה
איש אחד
רצון הוא כמו מלכודת
אם נתפס
לא משתחרר
מי שבתוך יודע
שתמיד ירצה יותר
יש נקודה באופק
נדלקת ונכבית
ללכוד אותה אין איך כי
היא כל פעם מתחבאת
אז איך אפשר לצאת
אם אין דבר מלבד כעת
יש שם רק שביל נוצץ
מעוד רצון ששוב קופא
איש אחד, ימים, לילות
מתאמץ שוב להרפות
שרירים מכווצים
ממרדפים ולחצים בנשמה
מצליח כבר ללכת צעד
שם פס
לא מוותר
אם רק יביט אחורה
הוא בטח יסתחרר
הדרך לא נגמרת
אין כאן גם שום תמרור
בערפל גם פרח
נראה סתם לא ברור
אז איך אפשר לחלום
אם אין אוויר כדי לנשום
עומד אל מול תהום
רואה מלאך אוחז קילשון
איש אחד, ימים, לילות
מתאמץ שוב להרפות
שרירים מכווצים
ממרדפים ולחצים בנשמה
אז איך אפשר לצאת?
אז איך אפשר לצאת?
גבולות
כל כך הרבה מילים היו להם לומר
התור היה ארוך, אבל הוא כבר נגמר
בקצה השביל יושבת, כלואה בתוך התא
סתם מישהי שחותמת, עליהם מביטה
האם יבוא החופש אחרי שיעברו
האם תגיע פעם לאן שהם ייסעו
כל כך הרבה עברו כאן מקיץ ועד סתיו
הלב שלה צפוף כבר, רוצה לצעוק - עכשיו
רוצה לצאת החוצה, לנשום אויר פסגות
בינתיים היא תקועה פה, נסגרת בחומות
הם נדחפים קדימה עוד רגע הם בגבול
הם שייכים לזן שאף פעם לא כבול
והיא תמיד באמצע כלואה בתוך התא
סתם מישהי שחותמת, עליהם מביטה
האם תוכל לנסוע למקום אחד, מושלם
האם תוכל לגעת בקצה של העולם
כל כך הרבה עברו כאן מקיץ ועד סתיו
הלב שלה צפוף כבר, רוצה לצעוק – עכשיו
רוצה לצאת החוצה, לנשום אויר פסגות
בינתיים היא תקועה פה, נסגרת בחומות
מעבר לדלפק כבר אין לאן לחזור
היא יודעת שאסור לה להביט עוד לאחור
היא רצה, לא עוצרת, לא סומכת על נסים
מפלסת את הדרך , עפה כמו המטוסים
כל כך הרבה עברו כאן מקיץ ועד סתיו
הלב שהתפוצץ לו, עובר עכשיו שלב
יוצאת סוף סוף החוצה לנשום אויר פסגות
זוכרת שאסור לה לוותר על חלומות
יוצאת סוף הסוף החוצה לנשום אויר פסגות
זוכרת שאסור לה לוותר על חלומות
בחיי
בחיי שבא לי לצאת מהאוטו עכשיו
לעמוד על הסן רוף
להוריד את החולצה
שיסתכלו עלי
שאעצור את התנועה
בחיי שבא לי לקחת מזוודה
לזרוק פנימה בגדים
לעלות על הטיסה
שיבכו עלי
בחיי שאני רוצה
בחיי שאני מסוגלת, בחיי
בחיי שאין לי שקט בחיי
בחיי קורה איתי יותר מדי
אבל בינתיים אני חיה את חיי
בחיי שאני רוצה להוריד לך סטירה
תוך כדי שאתה מדבר
על ממשלה ועבודה
שתידהם ממני
ואני אצא גדולה
בחיי שבא לי באמצע היום
לשכב על החוף
את עיניי לעצום
שהגלים ילטפו אותי
שאשאר במקום
בחיי שאני מסוגלת, בחיי
בחיי שאין לי שקט בחיי
בחיי קורה איתי יותר מדי
אבל בינתיים אני חיה את חיי
בחיי,
אני חיה בלי שתרגיש
בחיי
איזה דבר
אני אוהבת שאתה קורא לי משוגעת
אני שומעת מה שאתה רוצה באמת לומר
איזה דבר יש לי
איזה דבר
אני אוהבת שאתה חושב שאני יודעת
אבל אנ'לא יודעת אם באמת תחזור מחר
איזה דבר יש לי
איזה דבר
באלבום תמונות של שנינו
במיטה כרית בינינו
לפעמים בצד שלך
לפעמים בצד שלי
הדברים שכבר החבאנו
שוב טורפים את לילותינו
לפעמים זה בגללך
לפעמים זה בגללי
אני חושבת שאתה צריך יותר לגעת
אני פוצעת כשאתה לא מתקרב
איזה דבר יש לי
איזה דבר
אני כותבת, זה לא פשוט להיות מודעת
אולי זה רק עד שתזוז לי מהלב
באלבום תמונות של שנינו
במיטה כרית בינינו
לפעמים בצד שלך
לפעמים בצד שלי
הדברים שכבר החבאנו
שוב טורפים את לילותינו
לפעמים זה בגללך
לפעמים זה בגללי
באלבום תמונות של שנינו
איזה דבר יש לי
איזה דבר
שום סיכוי
עם אב אנאלפבית, שכל יד שלו מחבט
עם סודות ושין קוף ריש, ולחצים כמו מכבש
עם הבגדים הישנים, עם צעקות מהשכנים
לא היה לה שום סיכוי, שום סיכוי
עם השליפים במבחן וקשקושים על השולחן
עם הימים שלא עוברים והררי השיעורים
עם אמא כל כך עסוקה גם בכביסות, גם בעצמה
לא היה לה שום סיכוי, שום סיכוי
אבל תראו אותה, תראו איך היא פורחת
תראו אותה, תראו איך היא פותחת
מהמקום הכי נמוך, אל המקום הכי גבוה
כשלא מפחדים להישרף, אז לא נותנים לאש לגווע
כשאמרו לה לא כדאי, אז היא הלכה על זה, ודאי
כשהבטיחו לה הכל, היא צחקה בקול גדול
אם החיים כל כך צפויים, עדיף כבר לא להיות שפויים
לא היה לה שום סיכוי, שום סיכוי
השאירה פתק על שולחן, קנתה הכל במזומן
יצאה בשקט ודממה, כשהחיוך חושף גומה
עזבה את כל מה שצריך, ברחה ללילה עם חתיך
לא היה לה שום סיכוי, שום סיכוי
אבל תראו אותה, תראו איך היא פורחת
תראו אותה, תראו איך היא פותחת
מהמקום הכי נמוך, אל המקום הכי גבוה
כשלא מפחדים להישרף, אז לא נותנים לאש לגווע
להספיק הכל
אני רוצה להספיק הכל
הכל לחוץ לי, הכל גדול
כשהיא אמרה שאין כל יכול
אני רציתי לטרוף הכל
אני רוצה להספיק הכל
לחזור לרגע גם לאתמול
בלי תמריץ ובלי אלכוהול
אני רוצה לאכול הכל
אני רוצה להספיק הכל
זה להיות או עכשיו לחדול
לרוץ מהר ושוב לא ליפול
אני רוצה להשיג הכל
אני רוצה להספיק הכל
הזמן נגמר לי, הלך הקול
במקום שירים, יש לי פרוטוקול
אני רוצה רק למחוק הכל
אני רוצה להספיק הכל
אני רוצה להספיק הכל
אני רוצה להספיק הכל
אני רוצה להספיק הכל
פנסים
אז לא הבטחתי לך ימים יותר טובים
רציתי שתדעי
בכל זאת את איתי בשלך
את נכונה
כמו הלבנה
כל ערב משתנה
גם לא סיפרתי לך סיפור על אבירים
את כל כך אמתית
כשאת במיטתי ישנה
כמו מתנה
בלב הסכנה
תמיד את מוכנה
רוצה ללכת
אבל תמיד נשארת
גם מלאכים צריכים להתלכלך
ולממלכת הלילה לחבר את
הפנסים שמאירים לי את דמותך
ברקים חולפים אבל הקשת כבר יוצאת
בשקט הקפוא שצץ כאן לעתים
אין צורך במילים
יש אינספור מבטים ומגע
בלתי נמנע
אני נכנע
שנה אחרי שנה
רוצה ללכת
אבל תמיד נשארת
גם מלאכים צריכים להתלכלך
ולממלכת הלילה לחבר את
הפנסים שמאירים לי את דמותך
ברקים חולפים אבל הקשת כבר יוצאת
״אני רפוי אבל מוכן לכל מכה״
דודו טסה
תסכיתי כאן 11
רפוי
אני רפוי
אבל מוכן לכל מכה
זה לא שפוי
אז למה את מחכה
מאיסטנבול
ועד להודו הרחוקה
כלום לא צפוי
נשאר לחיות על הדקה
האור כבוי
אבל המתח לא נשלט
מסר סמוי
שוב מחפש את השלט
מקוסמוי
ועד הדרך לאילת
אני שבוי
להרגשה של עוד מעט
מוכן
קלפים על השולחן
אני מוכן, מוכן, מוכן
מוכן
תקחי אותי מכאן
כל כך מוכן, מוכן, מוכן
מוכן
קלפים על השולחן
אני מוכן, מוכן, מוכן
מוכן
תקחי אותי מכאן
כל כך מוכן, מוכן, מוכן
מגדל בבל
רוחות של אין ברירה
מבור אפל
מוצא לי חבל חזרה
אני רפוי
אבל מוכן לכל מכה
זה הכל
מה זה, זה הכל
אני כבר לא בשלב של לשאול
אמורות להיות לי תשובות בגדול
אבל עוד לא סיימתי ליפול
מה זה, כבר נגמר
אני תמיד האחרון שנשאר
תכבה את האור, אם אפשר, ביציאה
אבל תנו לי בחייאת עוד שעה
זה אמור להיות פאן
זה משפט מאד מסוכן
ואם זה הכל,
אז איך זה שאני עוד רעב
ואם זה הכל,
אז איך זה שוב תמיד מסתובב
מה זה, איך חוזרים
אל כל אלו שכל פעם אומרים
תחיה את הרגע, תזרום, אם אפשר
אבל כל פעם זה בא מאוחר
זה אמור להיות פאן
זה משפט מאד מסוכן
ואם זה הכל,
אז איך זה שאני עוד רעב
ואם זה הכל,
אז איך זה שוב תמיד מסתובב
חוזר אלי כמו חץ
נופל עלי כמו עץ
זוהר ומנצנץ
כמו עוד שד קופץ
זה אמור להיות פאן
זה משפט מאד מסוכן
ואם זה הכל,
אז איך זה שאני עוד רעב
ואם זה הכל,
אז איך זה שוב תמיד מסתובב
מה זה, זה הכל?
בתחילת דרכי בסוף חיי
בתחילת דרכי, בסוף חיי
זוכרת איך אמרו לי פעם
לא זה לא כדאי
תהיי פרקטית
זה לא סימפטי
זה יותר מידי
מה פתאום שוב יצאתי
מה עובר עליי
וכבר חשבתי שראיתי הכל
שטעמתי
ניסיתי
נשמתי
שהפסקתי ליפול
וכבר חשבתי שראיתי הכל
שהפסדתי
הצלחתי
נגמלתי
מלחלום בגדול
בתחילת דרכי, כמו בסוף חיי
כל מילה שאי פעם כתבתי
רחוקה מדי
קצת אפאתית
לא, לא אכפת לי
זה גדול עליי
תמיד כשנדמה ששחררתי
זה חוזר אליי
וכבר חשבתי שראיתי הכל
שטעמתי
ניסיתי
נשמתי
שהפסקתי ליפול
וכבר חשבתי שראיתי הכל
שהפסדתי
הצלחתי
נגמלתי
מלחלום בגדול
ואולי זה שומר עליי
ואולי זה שומר עליי
ואולי זה שומר עליי
בתחילת דרכי ובסוף חיי
